עוד חלום נקטע
מהדהד אל זריחה
קומל אל השמש
ממלמל את שמך
והוא תמיד- אביחי.

אני יושבת לבד
בצעיף של חוסר אונים
הגעגוע כבר עיכל אותי
מכף רגל עד ראש
הטעם שלך
צף ועולה
כאילו מעולם לא פג
והריח שלך נישא כאגלי זיעה חמוצים
של קיץ שנשטף

ואתמול הייתי איתם
עם הזכרונות
והם ערסלוני
ושרו לי קינה
ואני רקדתי
כמו מכושפת
עם דמעות בעיניים
כמו ילדה קטנה

וכל הבחורים ההם
הם מעולם לא ראו
הם מעולם לא ידעו
שלא איתם רקדתי
בראשי זה היית אתה כל העת

והיום אתה ויתרת עליי
לטובת כלום
והבטחת לי עוד הבטחות
שנולדו משום מקום
והשארת אותי לבדי
לבדי
עטופה במעיל של שירים ישנים
ומכתבים שלא שלחתי
ואתה לא קראת
ושירים שבכיתי
ואתה לא שמעת
מתנות שנתתי
ואתה לא שמרת
נבנים כמו מגדל של חמלה

ואני רק רוצה
הלילה
לא לשבת במקומות אפופי חורף
רוצה את הקיץ שלנו בחזרה
רוצה שתפסיק להיות
קפקאי
רוצה רק לראות אותך
הלילה
רוצה רק להיות כמו תמיד
אהובה
רוצה רק לחזור אל חיקך גם החורף
לא אעיק
לא אלחץ
לא אהיה עוד רעה
לא אהיה עוד לנטל
לא אהיה עוד אישה
אהיה לך אושר
אהיה שקופה
רק רוצה לא להיות עוד בלעדיך
אתה
ממלא את היום בטעמים וערגה
וכל יום בלעדיך
עובר כמו שנה
שבסופה כבר תשכח
לא תחזור אל חיקי

לא תחזור אל חיקי
לא אשוב אל חיקך
ואני רק ביקשתי הזדמנות אחרונה
לא להעיק
לא ללחוץ
לא להיות עוד רעה
לא להיות עוד לנטל
לא להיות עוד אישה
להיות לך אושר
הווה
לא קללה
לתמוך
לא למוטט
להקשיב בשקיקה
להבין בשתיקה
לתת לך כל מה שיש לי
ולא לבקש חזרה
לא כעת
לא כשאני כבר ריקה.