יש לי בבית כפתור אדום. אבא אומר שזה כפתור שמחובר ישר לבנק
ושברגע שמפעילים אותו מתחיל לצאת כסף מהחשבון בנק, אבל לא לצאת
אלינו. אבא אמר לי שמותר לי להפעיל אותו רק כשהוא אומר לי, אבל
זה לא בדיוק מה שאני עושה.
לפני שבוע הסבירו לנו בבית הספר שיש בארץ אנשים עניים שאין להם
עבודה. אני חושב שקוראים להם מובטלים. המורה אמרה שיכול להיות
שאף פעם לא שמענו עליהם כי אנחנו גרים בשכונה טובה. אבא אומר
שאנחנו גרים בשכונה של עשירים. הוא גם צעק על המורה שלא תכניס
לנו שטויות למוח, אבל אני מתחיל להאמין לה.
המורה אמרה שאין להם מה לאכול ושזה לא כמו אצלנו שכשפותחים את
המקרר תמיד יש אוכל ושבערב שבת כולם נחים והעוזרת עושה את
הארוחה. זה נורא מוזר לשמוע דברים כאלה. בהתחלה לא הבנתי למה
הם לא ממלאים את המקרר באוכל, אבל אחר כך הבנתי שאין להם כסף
וזה לא כי הם לא רוצים. מסכנים.
הכי מוזר היה לשמוע שהם מתקלחים במים קרים כי אין להם כסף לחמם
את המים. זה נראה לי מאוד מרגיז להתקלח במים קרים, במיוחד אם
קר בחוץ. זה מאוד כאב לי לשמוע את הדברים האלה אז החלטתי שאני
אבדוק איך זה לחיות ככה ואם אני אצליח להבין אולי אני אמצא כמה
פתרונות שהם לא חשבו עליהם.
דבר ראשון שעשיתי זה ללכת לאבא ולשאול אותו למה הם חיים ככה.
אבא אמר שהם טיפשים ועצלנים ושאם הם היו באמת רוצים הם היו
מוצאים עבודה ומסדרים את החיים שלהם. הוא מאוד התעצבן כשהוא
דיבר עליהם, אני חושב שהוא שונא אותם. לא אמרתי לא כלום כי הוא
די עצבני, פשוט עשיתי לו כן עם הראש ועליתי לחדר. החלטתי שבמשך
שבוע אני אחיה כמוהם.
היו לי כמה בעיות. קודם כול אין לי עבודה, דבר שני אין לי מקרר
בחדר ועוד דבר זה שיש לנו בבית הרבה כסף. חשבתי קצת ועוד קצת
ובסוף מצאתי פתרון. במקום עבודה יש לי בית ספר, אז אני פשוט לא
אלך. אין לי מקרר אז אני פשוט אקח כמה קופסאות שימורים לחדר
וזה מה שאני אוכל במשך שבוע.
ולהתקלח במים קרים זה לא בעיה, זה רק קצת קר. העניין של הכסף
היה קצת יותר מסובך אבל אז נזכרתי שאבא סיפר לי על הכפתור
שמחובר לבנק, אז החלטתי שאני אדליק אותו כל יום במשך שבוע
בשעות שאבא לא נמצא. אולי אפילו אבא יחשוב על הכול קצת אחרת.
כל בוקר הייתי קם, מתלבש ויוצא לבית הספר. אחרי עשרים דקות
כשאף אחד לא היה בבית הייתי חוזר ועולה לחדר. ככה כולם חשבו
שהלכתי. בשעה עשר, מתי שאוכלים פרוסה בבית ספר הייתי פותח
קופסת שימורים ולמרות שזה לא היה כל-כך טעים הייתי גומר אותה
עד הסוף. אחר-כך הייתי מדליק את הכפתור האדום, זה שמחובר לבנק.
אחר-כך הייתי פותח את הברז של המים החמים במקלחת כדי שהם יגמרו
ויישארו לי רק קרים. את עניין המקלחת הייתי חייב לשמור לערב כי
אחרת אימא שלי לא הייתה מאמינה שהתקלחתי. לפני שאבא היה חוזר
מהעבודה הייתי מכבה את הכפתור האדום, אסור שאבא ישים לב.
הכול עבד לפי התוכנית. הכול חוץ מפרט אחד קטן, הדבר הכי חשוב.
לא הצלחתי להתקלח במים קרים! לא משנה כמה זמן פתחתי את המים
החמים לפני זה, תמיד היו לי מים חמים. רותחים! כנראה שלא סתם
אומרים על ישראל שהיא מדינה חמה. אחרי שבוע שהתוכנית לא
הצליחה, עזבתי אותה וחזרתי לחיים הרגילים שלי.
איך יכול להיות שהם אומרים שאין להם מים חמים אם גם אחרי שהברז
של המים היה פתוח יום שלם, עדין היו לי מים רותחים. כנראה שהם
באמת טיפשים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.