|
חלומות לחים מציפים לילות של לבד
הערגה מגששת במעלה הירכים
צום של גוף
צום של תחושות
והרעב גובר...
הבזקי זכרונות מלחלחים פינות נסתרות
ורק אני לי.
והרעב גובר עוד...
שמות נשכחים
מתערבלים בפנים מעורפלות
ורק תשוקה ברורה בהן
והרעב גובר...
ושוב אני עם עצמי
מטפסת ברכסים שוממים מאדם
מגששת בחשכת הליל
מחפשת שיאיי
ומוצאת
רק
רעב גובר... |
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.