|
חלומות לחים מציפים לילות של לבד
הערגה מגששת במעלה הירכים
צום של גוף
צום של תחושות
והרעב גובר...
הבזקי זכרונות מלחלחים פינות נסתרות
ורק אני לי.
והרעב גובר עוד...
שמות נשכחים
מתערבלים בפנים מעורפלות
ורק תשוקה ברורה בהן
והרעב גובר...
ושוב אני עם עצמי
מטפסת ברכסים שוממים מאדם
מגששת בחשכת הליל
מחפשת שיאיי
ומוצאת
רק
רעב גובר... |
|
|
למה כשעולים
לאוטובוס לנהג
אין עניבה כמו
בפרסומת?
כששאלתי אחד מהם
הוא אמר לי
"אתה צריך לרדת
בתחנה הבאה"
פולני יורד
בתחנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.