היית את,
וגם אני הלכתי לשם,
למחוזות רחוקים,
של נפשי החרופה.
מתרוצץ בפרוזדורים אפלים,
מרחבי אופק כפול נשמה.
נשמה עורגת לאור סנוורים.
היית שם,
ראיתי אותך בשמלה לבנה,
חגה באויר,
כלתו של שאגאל.
התרוממתי לשוט ולחוג,
לתפוס בגדילי שמלתך
שגדלו, התמלאו
התרחקו ונגוזו.
היית שם, וגם אני הייתי,
היכן ולמה
ועד מתי
חלומה שאיתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.