דוקטור מנתח ודוקטור מנתחת יצאו מרוטי שיערות ואדמומי עיניים
מחדר הניתוח. שניהם הניחו שהם עשו כל שביכולתם כדי לעזור
למנותח #08 ליום זה. משחק אבן נייר ומספריים קצר קבע שדוקטור
יספר לאשתו של זבולון על מות בעלה בתאונת העבודה מוקדם יותר
באותו היום.
דוקטור מנתח הוא אדם מפוזר. קוראים לו דודי והוא לא משקיע
באחידות זוגות הגרביים שלו. כל יום הוא מוציא זוג גרביים
ומקווה שהמגירה תנפק לו זוג תואם.
המגירה אף פעם לא מנפקת זוג תואם.
דוקטור מנתחת היא אדם טיפש. קוראים לה עמליה והיא לא משקיעה
בכלום.
דודי ועמליה עשו את דרכם במסדרונות הנמסים של בית החולים ונעלי
הרופאים שלהם נקשו ברצפת הפרקט בקצב אחיד. דמות שפופה ורוטטת
ישבה על אחד מהכיסאות בחדר ההמתנה.
אשתו של זבולון היא אדם קטן ושולי.
לאשתו של זבולון אין שם ומעכשיו היא אלמנתו של זבולון והיא
תשאר אלמנתו לעד.
דודי ועמליה ניגשו לאלמנה הטריה ומבטם היה חתום.
"גברתי", אמר דודי בסבר פנים מבשר עליונות משועממת.
"כן?" ענתה האלמנה. דודי זרק מבט לעבר עמליה והחל בדיווח.
"עשינו כל מה שהיה אפשר למען זבולון. עבדנו שעות על מנת
להצילו, אבל נסיונותינו עלו בתוהו." דודי הביט בה בעצב מזויף
כאשר אמר זאת, והמשיך, "זבולון נפגע בצורה קשה מאוד והוא נפטר
לפני דקות ספורות".
האלמנה שתקה מספר רגעים.
"אתה בטוח בכך דוקטור?" היא פלטה בקול רוטט.
"אל תפקפקי בקביעותיי גברתי, בבקשה ממך".  
"אני יכולה לראות אותו?"
"מובן שאת יכולה. המוות לא הופך אנשים לבלתי נראים, לא כן?"

דודי הלך להשתין וטעה בדרך לשירותים בעוד עמליה הראתה לאלמנה
את המסלול לחדרו של בעלה המנוח. המסדרונות נמסו לאיטם ובהקו
באור פלורוסנטי מוגזם, ששיווע להם מראה של גבינה מותכת על טוסט
מתפורר.
עמליה פתחה את דלת חדר הניתוח והשאירה אותה פתוחה.
אלמנתו של זבולון נכנסה לחדר ונעלמה.