ורד קריו / בנות חוה |
למראה הפרי התמים,
שהותיר אלפים כמוני על האדמה
מבולבלות, כואבות.
גם אני אקלל כמו אחותי לפניי
טיפשותה של אישה אחת,
שהפחד הטבעי מזוחלים,
כנראה,
לא חל עליה.
ספק היה זה פמיניזם
בגן עדן קדמוני,
ותחושת המרידה שחשה היא
הותירה בי כתם.
גם אנו, הנשים, כמוה מרדניות,
מתחבאות מאחורי עלי אשמה.
כמוה נוגסות גם אנו בתאווה בתפוח,
מבכות את היום בו נולדנו נשים,
בנות חוה.
"הרבה ארבה עצבונך והרנך--בעצב, תלדי בנים;", בראשית, פרק ג',
טז
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|