אופליה קוביין / תום וג'רי |
עלייך לבחור-
אותלו אמר שהוא מקנא
בו-הו מה חדש?
הותרתיו בוש ונכלם
כשנגדש
הסביר לי שמורי
זה לא שחור
זה מעין שבט צפון-אפריקאי נעלם.
הוא עדיין לא
חנק
אולי רק מטאפורית
בלב ענק
אוהב אותי
חזק
חזק מדי
כואב
וסימנים משאיר
על צווארי, שדיי
והלילה עוד
צעיר
אני זקנה מזמן
אך הגפרור שכבר הבעיר
הרמץ
ויצר האדם-
אין חדש תחת השמש.
המלט אמר שאני נסיכה
בו-הו מה חדש?
הותרתיו אפוף מחשבות
ונרגש
יש לו תאוריות
על הממלכה
ויש לו אלף שנאות ואהבות.
נקמה מתוקה
רודף
אני לא צדיקה
בורחת סדומה
והוא נסיך
עייף
ולא של דנמרק
אלא קצת יותר
דרומה.
בטעם הכאב
והארומה
המגע הופך קיים
בעוד בתוך ליבו
הקט
פועם הדם
לא מאוים
ויום אחד
אפגע גם בו
בסכיני החד
וכל הנחלים
זורמים אל הים.
חתול ועכבר
ולא ברור
מי הוא מי
וזה מכבר
אדם לאדם- זאב
גורל נפלא ארור
ומי אני?
אישה לאדם כאב
הכל זמני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|