כד נשפך,
אפר תוים אחריך,
לרגליי נרותיך
שורפים.
שר,
אל אדן חלון מתנפח,
עם כל רעם צורח.

מכבה את השנים שלא הכרנו.
מכבה את השנים,
אותנו.

בעודי כסוף
ונכלם,
האמת עוד תצוף
בראשה.
הן אי אפשר לתקן את שכבר נרטב.

מלהק,
סופם של ברקים בשמיים,
מתנפצת אל מים
תהום,
אלה,
עם ורוד על המצח,
ליל עונה שטופת בצע שלי.

מכבה את השנים שלא הכרנו.
מכבה את השנים,
אותנו.

בעודי כסוף
ונכלם,
האמת עוד תצוף
בראשה.
אין אלף אהבות בלי צבעים.

מכבה את השנים שלא הכרנו.
מכבה את השנים,
אותנו.
- אך משאיר נר לשנה הבאה.