לאחרונה פיתחתי לי תחביב לשבת על הבר ולהכיר אנשים חדשים זה לא
באמת חדש רק שעכשיו אני קצת מגזים, לוקח את החיים שלי לכל מיני
מוזרויות לראות איך אחרים מגיבים. השאלה הכי אהובה עלי היא "אז
מה אתה עושה ?" והיא בדרך כלל מלווה בתשובה הזויה כמו "רופא
ילדים, ז"א אני בשנה השלישית להתמחות ומסיים בעוד שנתיים..."
וכשהתגובה הצפויה "מה, באמת?!" או "דווקא נראית לי כמו עורך
דין..." מגיעה ואני מתחיל לקלוט איך פתאום מסתכלים עליי, כאילו
עומד לפניהם בן-אדם אחר אני לוקח את זה עוד צפונה ואומר שבעצם
אני חושב לפרוש, שהבנתי שזה לא בשבילי ואני עומד לקנות חווה
בנגב ולגדל כבשים...

אני פשוט עושה את זה משעמום, שיעמום בעיקר מאנשים, אולי בגלל
זה כל החברים שלי שרוטים, ביניהם מאניה-דפרסיבים, מכורים
לריגושים, נרקומנים וחולות מין... מה לעשות, אני לא מוצא עניין
באנשים שלוקחים את החיים כל כך ברצינות, אני קולט את הזיוף
שלהם תוך כמה דקות והם משעממים בטירוף.

זה קרה ביום רביעי שעבר, ישבתי עם גיא באחד הברים האפלים והיא
נכנסה, לבושה בג'ינס משופשף ולא ממש אופנתי מעיל עור וקסדה
חצויה עם כל מיני קישקושים. היא התישבה לידי ואחרי כמה דרינקים
התחלנו לדבר, אמרה שקוראים לה רותי ושהיא ירושלמית במקור. אחרי
עוד כמה דרינקים היא שאלה מה אני עושה בחיים ואז נפלט לי שאני
עובד בעירייה כמרחיק יתושים, היא הסתכלה עליי במבט משועשע
ושאלה איך. הסברתי שאחרי שזחלי היתושים בוקעים אי אפשר להדביר
אותם וכל מה שהעייריה יכולה לעשות זה לנסות להרחיק אותם מאזורי
המגורים ואז אני נכנס לפעולה. אני נוסע ברחבי העיר עם טנדר
שמאחוריו ציור ענק של צפרדע כשרמקול משמיע את "ילדה בסנדלים".

היא התחילה לצחוק ואמרה שהיא מאד מעריכה את העבודה שלי ובאמת
מורגש שינוי בשבועיים האחרונים. שתינו עוד כמה כוסות ואז הגיע
תורי ושאלתי איך היא משלמת את שכר הדירה, היא אמרה שאני לא
אאמין אבל היא נהגת ניסוי של מאווררים ,שכבר מגיל קטן היא היתה
מפרקת את הרגליים של הוינטלטור בבית ורוכבת עליו עם 30 מטר חוט
מאריך, שאחרי שהיא השתחררה מהצבא היא מצאה עבודה במכון התקנים
בהתחלה כבוחנת מאווררים ביתיים של עד ארבעה מדחפים ועכשיו היא
נהגת ניסוי ראשית של התעשיתיים.

לעיתים נדירות קורה שמישהו עונה לי באותה המטבע, שמישהו בעצם
מנסה לאתגר אותי,  אבל כשזה קורה אני פשוט נדלק ומבין שאלה
האנשים שאני רוצה לידי. אחרי שהתנשקנו היא שאלה אם אני רוצה
לבוא איתה הביתה, שזה בסדר ויש לה עוד קסדה בארגז עניתי שברור
ושאני רק משלם אומר שלום לחבר שבאתי איתו ומצטרף.

היא חיכתה לי בחוץ רכובה על זק"ש ישן משנת שבעים וחמש מחובר
לשני כסאות כתר-פלסטיק ומתחתם מצבר.