אהבתי אותה, באמת אהבתי אותה
עד שהיא נהייתה כוסית.
באמא שלי ככה זה היה - מה זה נמשכתי לאופי שלה: היא ממש הצחיקה
אותי, כל פעם שראיתי אותה זה עשה לי משהו בלב - עד שהיא נהייתה
כוסית.
ואל תבינו אותי לא נכון אני לא טיפוס רדוד
ההפך הוא הנכון
אני עמוק
כן כן, אני כותב שירים, סיפורים, חובב מוזיקה
אבל היא... פשוט כוסית מדי בשבילי.
פשוט כמו להתהפך במיטה בלילה
ככה פשוט
יענו ממש ממש פשוט
פשוטו כמשמעו
היא כוסית - אני לא מעוניין
וזה לא רק בגלל שעכשיו כולם מעוניינים פתאום ואני מפחד מתחרות
כי אני מיליון אחוז אנצח כי יש לי את זה.
אבל לא יודע...
אני וכוסית?
לא הולך...
לא רץ, אפילו ולא זוחל כתינוק בן יומו.
פשוט לא הולך כמו כריסטופר ריב.
בונא התאונה שהוא עשה על הפנים, הא?
ת'אמת זה על הגב אבל לא ניטפל לקטנות כולנו פה בני אדם שנוצרו
כמעט באותה דרך,
חוץ מערבים.
לא בקטע רע.
קיצר היא עכשיו כוסית ואני לא יודע מה לעשות,
יענו אני יודע,
יענו אני עשיתי,
יענו גמרתי לה על הפנים.
לא במובן הגס של המילה.
כי היא הייתה כוסית.
וכבר אמרתי שאני לא הייתי מעוניין בה כי היא כוסית,
הייתי חייב להוכיח משהו,
אני עמוק.