מאחורי מסך של דמעות יושבת מתבוננת
כמו חומה מפרידה היא כל כך מרוחקת.
עוד אחת משוגעת תנו לה ללכת
אין לה מושג על מה היא מדברת.
היא לא מדהימה ולא מהממת
היא לא טיפשה וגם לא מתוחכמת
מן טיפוס כזה שחי לו בשקט
תקראו לה מוזרה, תקראו לה מיואשת.
כמה זמן היא יושבת ובוהה
לא נותנת לך דקה של מנוחה
אתה כמו אידיוט שוב עוצר לידה,
מסתכל עליה רגע ממשיך לדרכך
עם עינים אדומות, מבטים מטורפים
כאילו לקחה פסק זמן מהחיים.
היא נושמת וכל נשימה מרגישים
הזו המוזרה, האנשים מצביעים.
כמה זמן היא יושבת ובוהה
לא נותנת לך דקה של מנוחה
אתה כמו אידיוט שוב עוצר לידה,
מסתכל עליה רגע ממשיך לדרכך |
