אלון אוטמס גריף / יום בחיי |
אלון אוטמס גריף / יום בחיי |
פוקח את העיניים סוגר את העיניים פוקח את העיניים מסתכל רחוק לכיוון השעון וסוגר את העיניים הולך כמו זומבי עם האנגאובר ישר אל הקיר מקלף את עצמי מהקיר ממשיך במסע המסדרון כה ארוך והחיים כה קצרים מתנגב ואז מתקלח שם חולצה ומכנסיים ומסתכל על השעון הידד , יש זמן להכין טוסט ! שוכח את הטוסט בטוסטר ומה שנשאר נראה כמו סמור עם גבינה אני מוותר על הטוסט לוקח מפתחות ויוצא בטריקת דלת רואה את האוטובוס בתחנה רץ כמו משוגע , חיי תלויים בכך הנהג עושה לי אצבע משולשת וממשיך בלעדי אני יודע שזה לא יפה , אבל אני מתפלל לפיגוע לוקח את האוטובוס הבא חבורת ערסים מאחור שעושים דרכם לים עושים לי חור בראש דופק בכפתור האדום והאוטובוס נעצר מה שאצבע אחת יכולה לעשות נכנס לבית המאפה אומר שלום לבוסית הזקנה , תמותי בבקשה מזיז ארגזים , מסדר בורקסים , מגרד ביצים יבשות מהקיר מסתכל על השעון ושומע את הצעקות של הבוסית מגלגל עיניים וחושב על הדיסק שאני אקנה בשכר המינימום שאני מרוויח סוף סוף שמונה רוח של לילה נושבת בחוץ דופק כרטיס ויוצא כמו שד מהחנות מחכה בתחנה ועולה לאוטובוס שלום הנהג המנייאק מהבוקר הוא לא זוכר אותי אבל אני לא שכחתי מביא לו את הכסף באגורות ותופס מקום בספסל האחורי אני חייב סיגריה מוציא מפתחות ונכנס לבית אני לא זוכר שהוא היה כל כך מבולגן בבוקר ...שיהיה אני מפלס את דרכי לאמבטיה מתקלח ואני יכול לראות את הסבל של היום נשטף לביוב שם תקליט של הנדריקס , שוכב וחולם על בורקסים לילה טוב |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|