הפקרת אותי.
ציפית שאמשיך לשמור לך אמונים?
הייתי צריכה להשמיד את כל ההוכחות נגדך עוד שאמרת לי, בזמנו?
אם כן, אז מה הייתי עושה עכשיו?
אני אגיד לך מה היה קורה. היה נוצר מצב שבו אתה יצאת הטוב ואני
יצאתי הבוגדת!
ובאמת. לאחר שהסגרת אותי יצאתי הבוגדת.
דאגת להגדיל כל דבר קטן שעשיתי ודאגת להקטין כל דבר שאתה
עשית.
יצאתי בוגדת, זונה, כלבה ועוד בערך אלף ואחת קללות שרובן
מגיעות לי.
עכשיו, אחרי עינויים קשים, הם שואלים אותי אם יש עוד משהו שאני
צריכה לספר עליך...
אני צריכה להגן עליך?
אני חייבת לשמור לך אמונים?
עדיין אכפת לי ממך, אני לא אשקר, אבל הסגרת אותי! אתה קולט מה
בכלל עשית?
החלטתי שלא. החלטתי שנמאס לי. החלטתי שדי!
סיפרתי להם הכל! מי התחיל, מי המשיך. העברתי את המסמכים
שמפלילים אותך ושופכים קצת אור על הדברים ועל האשמים.
הם סידרו לי עיסקת שיחרור לא רעה בכלל... בגלל שאני אמרתי את
כל הדברים הללו לפניך אז הם לא יהרגו אותי. הם רק יכרתו לי רגל
אחת או יד... אני עדיין לא בטוחה...
ועכשיו, אני פה מול המחשב. ועכשיו, הם בדרך אליך. ועוד דקה הם
ידפקו על הדלת. ועוד שתי דקות אתה תסתבך ולא תדע מה לאמר.
ועכשיו, אני מצטערת?
אני לא יודעת. אני אוהבת אותם...הם קצת מעצבנים, אבל הם חשובים
לי...
זוכר שהסברת לי על סדר עדיפויות? אז אני מניחה שזה עניין של
סדר עדיפויות...
כואב לי לדעת שאתה סובל, אבל לא היית צריך למכור אותי בשביל
לשמור על עצמך...
אני מייחלת לזמנים טובים יותר. אני מקווה שלא תשנא אותי לעד.
אני מקווה שאני לא אשנא אותך לעד. אני מקווה שיום יבוא, שיום
טוב יבוא.
|
