כמעט שנתיים לא כתבתי שיר לחתול שחור
ידעתי מתי להתחיל אבל שכחתי מתי לגמור
עכשיו, כששוב הדליקו מעליי פה את האור
אני מסתכל על כל היצירות ונהנה לחייך ולזכור
צריך תמיד לדעת מתי עובדים עלייך מאחור
להבין מתי יהיה חכם לצאת בבת אחת מהבור
לא להמתין לנצח עד שיגיע מקומך בתור
ללכת ולעולם, אבל לעולם לא לחזור
כמובן שאני לא עושה את האמור
ורק מתעלל עוד קצת בחתול הארור
שלעולם מלאכתו לא תהיה דבר מנוי וגמור
עד כמה שזה נשמע מייאש, דכאוני ועכור |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.