|
היית ילדה בתוך סמטא,
תמונה בשחור לבן
שלך בין השמשות.
לא מטבעות הוא ערכן
של זגוגיות שבורות;
רק נגיעות השמש
בפניהן של ילדות.
פני העוני, אצבעי על ההדק
נותרה לך תמונה בשחור;
אם היית מבקשת שיפסיק
הוא היה נזהר
מתענג ולא גומר
עכשיו תל אביב
נקיה מאשמה
ומלוכלכת בכל דבר אחר
היית פקוחת עיניים
בתוך ירקון דמעות,
היית הרעל שלא מגיע אל הים.
אם לא הייתי מצלמת
לא היה השקר מתבקש:
לא אהבה הוא העניק
ומי אני שאומר לך
לא בסימטאות לחפש |
|
|
כשאני דוחפת
טמפון של חברת
טמפונגן אני
מרגישה חופשיה
ומשוחררת לעשות
כל מה שאני
רוצה, אני רצה
למרחקים ארוכים,
צונחת ממגדלים
בוערים, בונה
בתים, סוללת
כבישים, מרסקת
אבנים ולוגמת
פיצוחים.
העוני בעולם
נראה לי שהוא
נעלם, השלום כבר
פה, הגלובליזציה
עושה דיזלוב
לעצמה ובכלל אני
ממש לא מדממת
כמו פיל שכרגע
ירו עליו מקנה
של טנק.
תחיה טבת בחורה
במחזור שעושה לה
נעים בכוס
ולהגזים בפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.