איבדתי אותך
בגבולות של מציאות
שחצה הסיוט האפל
על הרים צעקת
ולא שמענו
צעקה אחרונה לאל
ודמותך לא משתקפת
בין הדמעות הזורמות
וצחוקך לא נזכר בי בין גלים
ואני עוד מתפללת למצוא חיוך
שיחזיר בי זכרונות קיימים

רגשותיי מכבידים עליי
מתפזרת לחלקים
הם אומרים שיש תקווה
אני שרועה בין השברים
שוב גשם ראשון בלעדיך
בדידות כאלפי דורבנות
געגועים נלחמים בזמן
ואנחנו שנינו קורבנות
אין בי רחמים כלפינו
גם מילים לא ירככו אובדנך
והצדק חולף לצידנו
רק אני לא לצידך
אין בי כעס עצום
יגון משתק יצרים
אתה עדיין פועם
בתוך ליבי יוצר חיים.