שדנה מתעוררת בבוקר אין לה בשביל מה.
דנה קמה כל יום אין לה כוח לקום.
דנה קמה ובעצם בשביל מה להסתכל במראה.
אין לה כוח אפילו להתארגן...
דנה מכריחה את עצמה להתלבש את המדים המגעילים האלה שאיתם תבלה
בשנתיים הקרובות מהחיים שלה.
דנה הולכת לצבא.
דנה מגיעה לצבא ורואה ששום דבר לא חדש.
הכל אותו דבר.
דנה אומרת שלום לכולם ואותו חיוך צבוע מגיע...
חיוך של כן כן אכפת לנו באמת מי את.
דנה מחכה שיעבור היום, לא ידוע בשביל מה כי תאחלס אין לה בשביל
מה לחכות שהיום יעבור.
השעה ארבע מגיעה דנה רצה לאוטובוס, למה לרוץ כי אין לאן אין
בשביל מה לרוץ...
דנה יורדת מגיעה הביתה מתיישבת על הכיסא בחדר וחושבת.
דנה חושבת הרבה יותר מדי.
דנה מנסה להסתכל במראה ונגעלת דנה לא יכולה יותר.
דנה מחכה שהיום יעבור ואולי מחר יהיה טוב.
והנה כבר לילה ודנה בוכה, סתם בוכה כי לדנה רע.
לדנה נמאס מהשיגרה.
דנה רוצה שינוי אבל לדנה אין כוח כבר.
נמאס לה מהכל כן זאת דנה.
הינה כבר עשר בלילה דנה עייפה היא נשכבת על המיטה.
אבל דנה לא מצליחה להירדם.
קשה לה לנשום מין מחנק מוזר שעוצר אותה.
דנה מצליחה להירדם וחולמת על רע.
שדנה מתעוררת בבוקר אין לה בשביל מה...