ארבל הכרמלי / לו פגשתיך |
תועה לעת ערב;
אין חש ואין רואה-
רק אני לך אשתחווה,
אכמה לחוש ללא הרף
צמא תאוותי לך כטרף.
לו פגשתיך בזהב השלכת
תועה לעת ערב
והייתה דמותך אליי קורנת
באפלולית הערב,
הייתי מתאושש באורך
שאוני יותש ביודעך.
15/01/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|