גיא בן לולו / נוגע בשלכת |
בכל פעם שאת הולכת, חלקים מתפוררים.
צופה בשמש שוקעת, צמרמורת מעירה,
את הלב כשאת נוסעת, דקירה אחר דקירה.
קורע את השמיים, נושק לכוכבים.
רודף שברים של מים, כשבאים הכאבים.
הורס חומות של נפש, לבנה לא חזקה.
מתפורר שאת הולכת, דקה אחר דקה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|