מונה גולד / ביובל לאהבתנו |
צללים מציירים לי את דמותך,
את רחובות נפשך
הם מזכירים לי,
את צדודיתך האחרת והשונה
ואין אתה אומר מילה,
רק שקוע בהענקה
לאהובתך.
דבקה אני במטרה
להיות שלך,
נפשי קשורה,
גופי כבול
וכל געגועיי ברורים לי למדי;
מזכירים לי אותך!
כהרף עין עבר הזמן
וכבר מחכה לקיץ הבא,
לחופשה של האהבה,
לשמש,
לימים ארוכים,
לשקיעה מאוחרת,
לקומץ נשיקות בחול ים,
לצלילה לילית
במים עמוקים,
לשירה חדשה
המזמרת לנו
את יובל אהבתנו היפה
כאילו תחילת עונת האהבה.
01/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|