|
נצרבת מצחנה של אשמה
מנסה להתנתק מכאב המציאות
כל העולם הוא קהל ואני הבמה
ואין יורד עוד מטר של חירות
לבד בעולם של חשכה
צוללת לעמקי השאול
על הפרת ההבטחה
לצלילי חרדה פותחת במחול
בעיניך מבט של טוהר
שמערפל את חושיי
אל לבי פתחת את הצוהר
ולקחת איתך געגועיי.
ככה זה לשלוח אהבה בדואר. |
|
|
"יש תאוריה
הגורסת כי אם
אי-פעם יגלה
מישהו לשם מה
בדיוק נועד
היקום ומדוע הוא
נמצא כאן, יעלם
היקום כהרף עין
ויוחלף במשהו
מוזר ובלתי מובן
עוד יותר. יש
תאוריה אחרת
הגורסת שכל זה
כבר קרה".
מתוך המדריך
לטרמפיסט
לגלקסיה- המסעדה
שבקצה היקום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.