|
כשעצם קיומי החליף צורה במילים
זכרוני הראשון היה כאבי כעצם התקיימותי
וכאבי ההתקיימות היו כמאכלים
כל כאב נטף לעבר כלי עטוף צלופן,
ההתקיימות הראשונית שאני זוכר
היתה כיצד צבעי הכאב נצבעו תחושות שונות
והקערה הפכה לסמל השכחה. |
|
|
מכירים את הקטע
ההוא, שבו אתם
עובדים על מישהו
ושוכחים לספר לו
בסוף שהכל היה
סתם בדיחה? לפני
5000 שנה אחד
עבד על חבר שלו
שיש למעלה אחד
בשם אלוהים, ולך
תדע, יצא מזה
ספר...
אחד שלא
קונה את
הסיפורים של
הקופירייטר של
אלוהים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.