|
כשעצם קיומי החליף צורה במילים
זכרוני הראשון היה כאבי כעצם התקיימותי
וכאבי ההתקיימות היו כמאכלים
כל כאב נטף לעבר כלי עטוף צלופן,
ההתקיימות הראשונית שאני זוכר
היתה כיצד צבעי הכאב נצבעו תחושות שונות
והקערה הפכה לסמל השכחה. |
|
|
הכי אני שונא
גזענים. אני
אומר, לשלוח
אותם למחנות
ריכוז, אותם ואת
האף הארוך שלהם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.