לירז אלה / שוב... |
דמעות שהפכו לקרח
אדים שממלאים את החלון
סאונה.
חוסר יכולת לסבול את המחנק.
לב מרוסק שנהיה חסין
כמו פאזל שמרכיבים מחדש,
עד שמחליטים למסגר אותו.
שוב...
ניפוץ של זכוכית
שוב...
צלצול של טלפון
ושוב זה יהיה אתה
ויהיה כיף, ונדבר ונצחק
אבל הלב שלי חסין
לא תצליח לאכזב שוב.
הקרח נמס
האדים הפכו מים
והמחנק נהיה קשה יותר רק לרגע
ונגמר.
סאונה שהיא חדר מתים
אני למעלה, מביטה, מחייכת
הבטחתי לעצמי שלא תצליח!
ועכשיו אתה בוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|