טובעים בתוך הביצה החמימה שלנו
שוקעים עמוק אל תוך מי האדישות העכורים
אבל הריח כבר נשכח והגועל הוא כולנו
ולא אכפת מן הכאב כשהוא שייך לאחרים
ובמשחק האכזרי של החיים
יגווע הרגש לבדו
כולנו פה לבד שוקעים
אך איש אינו מושיט ידו
והמים אחידים, והצבע פה נשאר
רק גוון דוחה אחד יהיה לביצתנו השלווה
ופתאום הכל נראה לנו ממש אותו דבר
אונס, רצח, מיקרוגל, התחזית והצבא
ובמשחק האכזרי של החיים
יגווע הרגש לבדו
כולנו פה לבד שוקעים
אך איש אינו מושיט ידו
והנסיך יהיה צפרדע, והחלום למציאות
הכעס יהיה רחוק עם הרגשות של העבר
כן, פעם זה כאב אך עכשיו כבר בקלות
התרגלנו פה לראות הכל ממש אותו דבר |
