מירה כהן / ממש... לא מבינה |
מחפשות אותך... והריקנות שולטת.
נזכרת ללא הפסקה בחיוכך
נזכרת בקולך ... נזכרת במבטך.
פוסעת ברחובות כמוכת סנוורין.
כשייכת, ולא שייכת... בזה העולם.
הכל כל כך קר וריק,
הכל כל כך שונה ולא מוכר.
ליבי זועק למתן תשובות,
על כך שהייתי חסרת חשיבות.
כיצד אוכל להאמין שלא הייתי עבורך?
כיצד אוכל להבין את משמעות ריחוקך???
הרי הכל היה כל כך אמיתי...
הרי היית כל רגע עימי...
מחייכת לעצמי וחושבת... אולי היית רק... מורה גדול עבורי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|