|
יש והקירות מתקלפים מרוב שקט
היקום עצמו מתנשם
והמרחק בין איש לאישה
הוא אינסופי ומיותר כאחד.
יש והריחוק דוהר על מסילות אדם
ומשתהה בקימוט מצח
להביט לאחור -
שמא הכרנו פעם?
מאחוריי חזיתות ננטשות
אני מונה אבידות
וסופג אותן
בחסכנות מהגרים.
חלומות זורחים בשנתי
אני מכנס אותן ל-עדר ראשים
אובדני שלם ומוחלט מדי בוקר
עת מלאכים נוסקים. |
|
|
לחם, אני שולח
אותך. ביום מן
הימים אני צריך
למצוא אותך, הנה
ככה כתוב.
(לא להאמין לכל
מה שכתוב) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.