רחוק יותר ויותר ראה צחי את אבא מתרחק.
הוא קם על הרגליים, בקושי הרגיש אותם אבל היה מסוגל לקום. אבא
הלך והוא לא הרגיש את הרגליים, וזו הרגשה נפלאה שאתה מסוגל
להזיז את הרגליים אבל לא להרגיש...
איזה אבא טוב יש לי, חשב צחי, הוא גורם לי להרגיש כל כך טוב...
אבל כמו שכל הורה טוב יחנך את ילדיו, דברים לא באים בחינם וצחי
שילם, שילם בריבוע., אבא גרם לו שישלם. אבל ההרגשה המשונה,
כאילו הוא זז בלי חלק תחתון. צחי עולה במדרגות של הבית, יוצא
למרפסת ומטפס על המעקה. הנוף נהדר- צד ימין שדות, צד שמאל
הקריות ובאמצע, בתי הזיקוק. כן, גם זו דוגמה לכך ששום דבר לא
בא בחינם... אבל לעמוד ככה בראש הבניין עם ידיים פרושות, בלי
להרגיש את הרגליים ופתאום צחי מאבד את השיווי משקל
ומתחיל.........לעוף.