אף פעם לא חשבתי לעשות שטויות
לא חשבתי ובאמת לא עשיתי
עד אותו לילה לא אהבתי שתויות
לא אוהב גם עכשיו. כנראה שמיציתי
היא הייתה חופשייה על הבר
ישבתי בצד עם כוסית ושתיתי
היא קמה לרקוד, ואני מסוחרר
הצטרפתי אליה כי כל כך רציתי
פזמון:
ללטף, לגעת. רציתי לחוש
בחום גופה, בניצוץ בעינייה
ריח בושם ויין, כמעט בלי לבוש
אותו לילה הלכתי שבי אחריה
תפסתי אותה כשמעדה קלות
בעדינות ליטפה, ואמרה לי בשקט
יש לך חיוך שימיס לבבות
שאלתי: גם את שלך? בי הביטה שותקת
עוד לגימה עוד ריקוד, נשיקה
מבטים נפגשים נשלחות הידיים
גופות צמאים מתקרבים בשקיקה
כמו אובד במדבר שטבע בכוס מים
פזמון...
אחרי סערה בין סדינים התעוררתי לתוך
מחלת ים כאב ראש וראיה מטושטשת
שיכור גם מיין על זכרוני לא אסמוך
רק בפינות חשוכות האפילה עוד לוחשת
כמובן שמאז לא פגשתי אותה
מובן מאליו שאין סיבה לנסות
אך לעיתים עוד נדמה שחש בקרבתה
של אותה אחת שגרמה לי לרצות
פזמון...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.