|
מרד הדמעות עלי חולף, וכל יום הוא מתחלף
גשם של כאב, מבול של שנאה
חורף של רגשות מרחף באויר
פעם אמרו לי שלאהבה אין מחיר
אני מוכן לתת פה הכל
להיות ביחד אבל אני לא יכול
שום פרחים כבר לא יעזרו
ללב שבור הם יקראו.
מילים של שמחה נמוגו בשלולית
חילחלו לאדמה והפכו לעצים
אני בתחושה מבכה עד דמעות
עם כאב כמו דקירה אי אפשר לחיות
קרן של שמש תחמם את הלב
אבל עננים מגדילים את הכאב
רוח פרצים מובילה לשלכת
עוד מעט אני אעצור מלכת
בקשה אחרונה לפני החלום
להיות איתך במרד של דמעות. |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.