|
(שיר שנכתב לאחר המסע לפולין, והוא מדבר על מחנה ההשמדה
מיידנק)
גשם שוטף יורד על כל הבגדים
רטיבות שנמשכת שנים על-גבי שנים
רעש אכזרי של צרידות העורבים
הם קוראים לחופש ולזעקת החיים
צלילים של בדידות בצריפים נטושים
העץ כבר רקוב והברזלים חלודים
אך כל זה היה שונה לפני שנים
המקום שהיה חי ולקח גם חיים |
|
|
תמיד רציתי
להאמין באלוהים,
רק כדי שאוכל
לנהל ויכוח חד
צדדי איתו.
ולכתוב עליו
שירים, ולהגיד
שהוא לקח לעולם
את כל הרחמים,
ולהכריז בפני
כולם שאני
מסוכסך עם
אלוקים.
אודיסאוס (סלוגן
פואטי משהו). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.