יושבת וחושבת,
מי אני?!
מה אני?!
עמוק בפנים אני נשברת לרסיסים,
אני לא מי שאני!

מנסה לצעוק לעולם הגדול,
"מתי כבר תבינו שזה רק משחק?!"
עמוק בפנים אני עדיין רגישה,
עמוק בפנים אני עדיין בוכה.

ומי ימחה את הדמעות שלי,
ומי יאסוף את כל הרסיסים?!

מחפשת את הזהות האמיתית,
את אני האמיתי,
ולא הדימיוני...

אף אחד כבר לא מבין,
אף אחד כבר לא מרגיש,
שאני מתה מבפנים.

שלא תבינו לא נכון,
אני אוהבת את החיים,
אבל הם לא אותי...

ואני עדיין לא מבינה,
ואני עדיין מחפשת,
את אני האמיתית.

וכל יום שעובר,
זה יותר מתבהר,
שעוד סדק נסדק,
ועוד פיסה ירדה,
וככה לאט לאט,
אני נשברת,
אני הופכת רק לאפר ועפר.

יום אחד אתם תבינו,
וזה יהיה כבר מאוחר,
בלתי ניתן לשינוי.

ואתם תעמדו מרחוק,
תתבוננו בי,
ותתפלאו איך לא הבחנתם בזה קודם.
איך הייתם אטומים,
וחסרי רגישות.