[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"את יודעת שאני אוהב אותך נכון? את יודעת שאני מצטער. אני לא
מבין למה זה קרה. אני שונא את עצמי על זה. אני באמת מצטער. זה
לא יקרה שוב. אני מבטיח לך שזה לא יקרה שוב."
הנהנתי כאילו אני מבינה אותו. הסתכלתי במראה וראיתי איך האדום
הזה על הלחי הופך לסימן ליד העין. זה מרתק. תמיד אחרי שהוא מכה
אותי אני מסתכלת על הסימנים. איך שהם הופכים מאדומים לכחולים
או לנפוחים. זה לא שהעור שלי רגיש או משהו אבל לפעמים כשהוא
מכה אותי היד שלו פוגעת לי בסימנים שכבר נעלמו ואז אני מרגישה
את הסימנים הקודמים מתחלפים עם החדשים שכרגע נוצרו. הוא נשכב
לידי על המיטה. מלטף לי את הסימן כאילו זה יעלים אותו. שלא
יתאמץ זה לא יעזור, הסימנים לא נעלמים מליטוף, בדרך כלל לוקח
להם לפחות שבוע להיעלם. נרדמנו מחובקים. אני אוהבת כשהוא מחבק
אותי. אני מרגישה כאילו הוא באמת אוהב אותי כשהוא עושה את זה.
התעוררתי אחרי שעתיים מהכאבים, כל הלחי שלי שרפה לי מנסה
להעביר לי מסר. מנסה להגיד לי שאני צריכה לשים עליה קרח או
משהו. אז קמתי ולקחתי קרח, לא שמתי אותו במגבת או שקית, פשוט
הצמדתי אותו ככה כמו שהוא ללחי, כדי שיעבוד יותר טוב. כשכל
הקרח נמס לי ביד יצאתי החוצה לסיגריה. חשבתי אם כואב לו ביד
אחרי שהוא מכה אותי. הוא לא כזה חזק, אבל אני חלשה. לא הייתי
צריכה לעצבן אותו. הייתי צריכה לעשות את מה שהוא מבקש בלי
לשאול למה, אני תמיד עושה את הטעויות האלה. למה אני חייבת
להיות כל כך מגעילה אליו? אני לא בסדר. בחוץ היה קר, עכשיו כאב
לי בלחי כמו שתמיד כואב לי כשקר, מין כאב משתק כזה. כאילו
קיבלתי כרגע מכה ממוט ברזל שהכניס את הגוף שלי להלם. אני הכי
אוהבת את הכאב הזה, הוא מקשה לי את העצמות, זה כיף כשהעצמות
שלך מתקשות, מרגישים כאילו העצמות נבנות מחדש, זה כיף.
שלא תבינו אותי לא נכון או משהו, אני לא מזוכיסטית! אני פשוט
מנסה למצוא את הצד הטוב שבדברים. אני רגילה לקבל מכות. זה לא
מטריד אותי יותר מדי, אבל זה כיף לקטלג את המכות בסוגים. יש לי
כל מיני קטגוריות למכות שלי. יש קטגורית סימנים שזה מן הסתם
מכות שמשאירות סימן אחר כך. יש קטגוריית הלם שזה מכות שאחר כך
כשקר מרגישים כאילו האזור שקיבל את המכה בהלם. יש קטגוריית
שריפה שזה מכות שאחר כך שורפות כאילו העבירו מבער כרגע באזור
הזה. יש קטגוריית רטובות, שזה מכות שאחר כך יורד לי מהאזור דם.
והקטגוריה הכי טובה זה קטגוריית פיוס, זה המכות שאחרי שאני
מקבלת אותן אני יודעת שהוא יתנצל וישכב איתי ויירדם כשהוא מחבק
אותי. יש לי גם קטגוריות לסוגי כעסים שלו ולסיבות שאני מקבלת
מכות, רוצים לשמוע? לא, אתם בטח לא רוצים, ובטח גם אם הוא היה
יודע על זה הייתי מקבלת מכות בקטגוריית רטובות בגלל קטגוריית
טיפשות (שהיא קשורה לסיבות אבל לא ניכנס לזה כי אתם לא רוצים
לשמוע את כל הקטגוריות שלי זה משעמם).
סיימתי את הסיגריה וחזרתי לישון, חזרתי אל מתחת ליד הגדולה
והעדינה שלו, שתמיד מלטפת אותי ואוהבת אותי אחרי שהיד השנייה
מחטיפה לי סטירה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מכירים את
בלונדה בהלם?
רק שתדעו,
ביננו,
הפטריות שהיו לה
במפשעה זה עניין
כרוני.
אני סך הכל דואג
לבריאות
הציבור.


אפרוח ורוד,
אח שומר סוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/1/04 15:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרפר בקופסא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה