גיא סימון / לו הייתי כוכב... |
לא למטה,
לא ימינה,
לא שמאלה,
רק ישר אל האור,
רק ישר להשאיר מאחוריי את השחור,
מלפני אני רואה כוכב,
וליבי חושק אליו,
רוצה לגעת,
וגם לדעת מזה לאהוב,
אך לכוכב שלי כוכב משלו
והוא מנצנץ באור,
הוא מרים את חזהו בגאווה,
על הישגיו, לקיחת ליבה,
והכוכב שלי תמים הוא,
והולך שולל אחרי הכוכב השני,
אך מי אני שאתערב של כוכבים,
אני רק אדם,
הולך לפינה מזיל דמע וחושב... לו רק הייתי כוכב...
למה אני לא יכול להיות הכוכב שלה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|