New Stage - Go To Main Page

יואב שחם
/
מעיל צהוב

דמיין לעצמך שאתה יושב בתוך אולם אפור גדול. מסביבך אנשים
לבושים בבבגדים בצבע חום דהוי. בחוץ, יורד גשם מהיר. טיף טיף
טיף טיף. השמים בחוץ אפורים, וכל האפור שבחוץ נכנס לתוך האולם
הגדול. אתה יושב על ספסל בין חברים, או למעשה ,מימינך יושב אחד
שאתה מכיר כי היית איתו 8 ימים באיזה אירוע, ומשמאלך מישהי
שאתה פוגש כל יום, אתם בקשר טוב, אבל לא עמוק באמת.

כל האנשים בחדר מחזיקים דפים ועטים, חושבים ורושמים, חושבים
ורושמים. "זה כמו מעבדה אנושית קטנה," אתה מצליח להצחיק את
עצמך בשקט. אתה מנסה להתרכז בדף שלך, אבל כל הזמן מרים את הראש
לכיוון הדלת הגדולה, שמתוכה זורמים עוד ועוד אנשים חומים
דהויים. אתה חושב לעצמך שבעצם כולם באו עם מטרה מוצהרת שלמענה
הם ממלאים את הדפים, אבל בטח לכולם יש עוד איזו מטרה קטנה שהם
רוצים להשיג מהאולם הזה, משהו קטן, לא חשוב במיוחד, לעצמם.

המטרה הקטנה שלך לבושה במעיל צהוב, צבעוני, בולט מול כל האנשים
החומים. היא נכנסת עם הרבה אנשים ומפטפטת עם עוד כמה. האחת
שמשמאלך פולטת את שמה של המעיל הצהוב, במין צווחה מצחיקה,
והולכת לדבר איתה. זה נראה לך תירוץ טוב לקום ולדבר איתה גם
אתה.

"משמאלך" מתחילה לדבר עם "המעיל הצהוב": "מה נשמע? מה קורה? מה
רשמת בטופס?"
"המעיל" מתלבטת. אתה מביע את דעתך, הנחרצת משהו, על כיוון
מסוים. "המעיל" שואלת לשלומך ונותנת לך את החיוך המדהים שלה,
זה שאתה מרגיש מתחת לצלעות, טיפה מעל הבטן, שתופס אותך חזק
וקצת הופך אותך.

הזמן עובר. הגשם החליף תווים לטיף, טף, טיף, טף במקצב עייף.
אתה מתהלך בין אנשים חומים, וכל הזמן מביט בזוית העין על המעיל
הצהוב. בסופו של דבר היא באה להגיד לך שהיא החליטה לרשום בטופס
את האופציה השניה, לא ההיא שבחרת. אתה עושה לה מין פרצוף עצוב
שגם אתה וגם היא יודעים שהוא לא אמיתי, והיא שולחת בך שוב את
החיוך שלה, שהפעם כמעט מוציא אותך משיווי משקלך. אתה ממשיך
להסתובב והיא נעלמת, ואתה לא רואה אותה יותר במשך היום הזה.
כשאתה הולך לישון באותו יום, אתה מנסה להיזכר בשני החיוכים
שלה, וכמעט מתפלל שאותה תחושה תישאר איתך לאורך הרבה זמן.

לפי הלוח, פעם הבאה שתפגשו תהיה עוד חודש, ואז היא אולי תלבש
משהו אחר, האנשים יהיו פחות אפורים ואולי היא תשלח בך עוד הרבה
חיוכים שמופנים רק אליך. אבל אתה לא באמת מאמין בזה, ומנסה
למצוא לך מישהי צבעונית באותה מידה, עם חיוך ממיס אחר. אתה רק
מקווה שבינתיים החיוכים שלה ילוו אותך לכל מקום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/1/04 11:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יואב שחם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה