ז. אני / החברים שלי |
ושוב בא הכאב
ושוב בא הגעגוע
ואותה אבן עוד בלב
והכל חוזר
וחשוך וקודר...
הם חברי הטובים,
החושך והסבל,
גם כשכולם הולכים
הם תמיד נשארים.
כשארגיש פתאום קלה
האבן שוב תכביד
וכשאתחיל לראות בהיר
החושך יחמיר.
בחיים שלי- זאת דרך העולם,
כאב- משמע אני קיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|