New Stage - Go To Main Page

תמ'ז קינגדום
/
ליל השנה החדשה

סילבסטר.
לא, סילבסטר היה אנטישמי (למה אנחנו חוגגים את הלילה שלו כל
שנה?) לא סילבסטר, ליל השנה החדשה.
השעה עוד מעט 11, היא יושבת בחלק של הנרגילות, לא מעשנת, היא
כבר לא נוגעת בזה, סתם יושבת שם, נחה קצת משעתיים של ריקוד
מטורף, מסדירה את הנשימה, מקשקשת קצת עם אנשים, היא אפילו לא
מכירה את כולם, אבל לא אכפת לה, היא מדברת קצת, צוחקת, טוב לה.
היא מרגישה טוב עם עצמה, עם איך שהיא נראית, היא באמת השקיעה
הפעם במה שהיא לבשה. מכנסי קורדרוי שחורים מתרחבים ועליהם
חצאית כחולה שהיא שיפצרה במיוחד בשביל הערב הזה, גופיה עם פסים
ורודים, מעל זה את הקפוצ'ון הכתום שלה, השיער הבלונדיני אסוף
לחצי קוקו, והקצוות שיוצאים ממנו מסתדרים בתלתלים פרומים יפים.
כבר הרבה זמן היא לא הרגישה כל כך טוב עם עצמה. במשך שבועיים
היא תכננה מה היא תלבש, כל כך לא אופייני לה, היא לא יודעת למה
היא עשתה את זה, אבל עכשיו היא מרגישה הכי טוב שבעולם, היא
מרגישה נפלא. מהשנייה שהיא הגיעה היא רקדה, שעתיים ברצף של
טירוף חושים, שעתיים שכל דמה זע בה והתערבל, כאילו מכין אותה
אל העתיד לקרות...
עכשיו החליטה שמספיק, היא מתיישבת על הכריות, מסביב לשלוש
הנרגילות שעוברות מיד ליד, מפה לפה, היא נושמת את העשן הריחני
ומשהו בה מתפתה, משהו בה לוחש אולי רק הפעם, היום זה לא כל יום
היום זה סילבסטר, זה רק פעם בשנה. אבל היא מיד עונה לו, זה לא
סילבסטר, זה ליל השנה החדשה, ולא.
היא יושבת שם וטוב לה עם כולם, היא מרגישה שזה הולך להיות ערב
נפלא.
ואז, כאילו כדי להוכיח לה שהיא צודקת, הוא בא ומתיישב לידה,
גבוה, תלתלים חומים רכים, יפה, משהו מיוחד, הם מתחילים לדבר,
והוא חמוד, הוא מצחיק אותה כל הזמן. פתאום היא אומרת שקר לה,
ובאמת, הבגדים שלה לא מספיק חמים בשביל הקור הזה, וכל שנה היא
נופלת על זה, וכבר חצי שעה שהיא לא רוקדת. היא מתקבצת, היא
רואה את הגלגלים בראש שלו עובדים, הוא חושב שהיא רומזת לו
שיבוא לחבק אותה, דווקא כדי להוכיח לו שהוא טועה היא צוחקת
"בוא לרקוד ולהשתולל קצת" היא אומרת, והם קמים והולכים לאזור
של הריקודים, רוקדים קצת, לפעמים קרוב קורב, ולפעמים מתרחקים
קצת, היא עם החברים שלה והוא עם שלו, אבל כל הזמן נשארים בקשר
עין. השעה כבר 11:45, מנגנים את "מישהו שומע אותי?!" השיר הזה
תמיד מחזיר אותה למסיבה של שנה שעברה, גם אז שמו אותו קצת לפני
חצות.
"הלו! מישהו שומע אותי?! מישהו מקשיב לי?! שומע אותי, אותי...
בנאדם לשתות איתו, להעביר איתו את הלילה, כי הלילה הזה מתקרב
לקצו, מתקרב והולך..." השיר כאילו שואל אותם 'כבר מצאת עם מי
להתנשק? כי הלילה הזה מתקרב לקצו...' היא רוקדת כמו משוגעת, לא
איכפת לה שכולם חושבים שהיא שיקורה, היא יודעת שהיא לא, רק
כוסית אחת היא שתתה. לא איכפת לה, היא אוהבת את השיר הזה, את
הקצב שלו, את המנגינה. ופתאום היא רואה אותו רוקד קרוב קרוב
אליה, כאילו שלא תעלם לא עכשיו. שמים עוד כמה שירים, נירוונה,
משינה, הם עדיין קרובים, פתאום מישהו צועק "עוד חצי דקה!" הם
מפסיקים לרקוד, עוד טיפה מתנשמים, כולם מפסיקים לרקוד. היא
מחייכת אליו, הוא גבוה ממנה כמעט בראש, זה נדיר, גם היא גבוהה.
הוא מחייך בחזרה. "עשר" מישהו קורא, "תשע, שמונה, שבע, שש" הם
מסתכלים אחד לשני בעיניים "חמש, ארבע" הם מתקרבים "שלוש,
שתיים" כמעט צמודים "אחד" הוא מוריד את המבט אל שפתיה "שנה
טובה לכולם!" מישהו צורח. הם כבר לא שומעים, הם מתנשקים נשיקה
ארוכה ארוכה, וטובה, נשיקה של סילבסטר. לא, נשיקה של ליל השנה
החדשה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/1/04 12:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמ'ז קינגדום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה