אדמיין שאתה
שלי, ילדי הקט,
ואוכל לאהוב אותך.
אעטוף אותך
בי, עולל קטנטן,
ואדע שהנך בלבבי.

למרות שאינך עוד עמי,
ולמרות ששפתייך ודאי כחולות הן,
למרות שמעודי לא שמעתי קולך
ולמרות שלעולם לא אאחוז בידך.

אדע לדמיין אותך,
שיערך זהוב כפלומת אפרוחים,
לחייך רכות וסמוקות מצחוק,
עינייך תכולות- אפרפרות בוהקות
ואגרופייך הקטנים אוחזים באצבעי.

כל כך רוצה בך, ילדי...
ולעולם לא תהיה שלי.






     #       #       #       #       #       #
מוקדש לבני,
שהחודש אמור היה להיות בן שלוש.
גדלת, ילדי.