אני עומדת בקור וחושבת עליך,
כמה נפלא יכול להיות עכשיו בין זרועותיך...
אבל אני כאן... לבד... עומדת בקור ובוכה.
הדמעות החמות זולגות כמו מפל,
מכסות את שפתיי
ושותפות את פניי.
ואני בוכה...
על האהבה שלא התגשמה.
פתאום אתה מופיע, נעמד מולי,
מנגב דמעותיי ומנשק לחיי
ואני בוכה...
כי הכל אשליה, כי הכל רק חלום...
שעוד דקה יחלוף,
ואני אמשיך לעמוד ולבכות...
אני פוסעת קדימה בלי לדעת מתי?
מתי תחזור סוף סוף אליי.
ואני בוכה...
כי יודעת שאני כבר איבדתי אותך.
אני מתיישבת לבד ומביטה לכוכבים,
ופשוט רואה שהכוכבים גם בוכים...
הם בוכים על אהבתנו שלא הייתה
הם בוכים כמו שאני בוכה.
עברו חודשים ואני עדיין בוכה...
כי אהבתי אלייך היא כה חזקה.
אני ניסיתי לברוח ולשכוח אותך...
ושוב...
מצאתי את עצמי, עומדת, בוכה...
אני מחייכת חיוך מזוייף ועדיין בוכה...
משפילה את המבט ואומרת:
"אני כל כך אוהבת אותך..."
ואני בוכה...
נכתב במחשבות על מישהו אהוב מאוד, שגרם להרבה סבל ולהרבה
דמעות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.