ענת שבו-פרלמוטר / סינדרלה מקומית |
אהבתי ירדה מנכסיה.
בת מלך איננה,
אף לא נסיכה.
הכוכבים כבו בעיניה,
וצחוקה שצלצל נמחה.
אהבתי בדמיה חיה
מכאוביה היו לכתרה,
געגועיה שלמתה,
הצער מידרך כף רגלה.
אהבתי עלובה.
לא לה נשפים.
נחמה תימצא לה
בברירת עדשים.
2.10.96
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|