[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רביד ניימנד
/
מחר לבן

ישבנו במקום בו הסתיימו המחיצות.
השמש האירה רק את פנינו, משאירה רגליים וגוף
באפלת בראשית. והמין נשכח מאיתנו.
הוא הצביע על האבנים הזעירות ודיבר
על הסטוריה עתיקה מאבותינו, על זמן בו לא הסתירו הערפילים דבר
אלא היו הדבר עצמו, והאלים טרם קמו.
האבנים יצרו שרשרת חיה של זכרונות מתים
עד מעבר לטווח ראיתנו, והוא ציין שיש רק דרך אחת מאחורינו
אבל לפנינו אף לא שביל. ידעתי שהוא טועה
ושגם מאחורינו אין דבר מלבד אותם ערפילים
על אודותם דיבר, אך הענקתי לו המתנה היחידה שהיתה לי
וחייכתי כמסכים עם דבריו. לילה החל לנשוב בעורפנו.


האויר הסמיך, צמרות העצים הזהיבו,
הקמטים נמחו ממצחינו ושוב היינו צעירים.
רצון עז נגח בי לעשות את הבלתי נתפס
ולאחוז בידו. האבנים ידעתי מביטות בי בשתיקתן הסקרנית
והוא שאל אם זכרתי לנעול את דלת ביתי כשיצאתי
ואם הבחנתי בחבצלות בדרכי. יכולתי לטעום
את אנקת האבנים כשפסקו העלים לנוע מעלינו
וכל שנשמע היה רחש המילים. רחש המילים...
לא ידעתי איך לומר לו, שביתי בתוכי פנימה
וכל דלתותיו נעולות. חבצלות. שוב חייכתי
ושתקתי לטובת הידידות. לילה החל לזחול על ידי.


כשקמנו פרסו מבטינו לפלחים את הירח
והוא סיפר לי שגם למזלות יש ימים טובים ורעים.
אלף דמויות ממיתולוגיה נשכחת חצו את השמיים
במצעד אינסופי של דמיון, והצינה שאחזה בחולצתי
צנחה אל הקרקע כאבק הנכנע ללחישת הצדפים.
יכולתי לחבקו באותו הרגע וידעתי שלא יתנגד
אבל היו בינינו ערפילים והסטוריה וחבצלות שהבטיחו
מחר לבן. פסענו בזהירות, כמרחפים, מעל אבני חיינו
כדי לא להטות את סדרי עולמם. הירח הגביה.
ככל שהתרחקנו התקרבנו לעצמנו, וכבר לא רציתי לחבקו,
אבל לא הפסקתי לחייך למעננו, עד הלילה הפליג לדרכו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא יודעת, לא
נראה לי. אפשר
עוד להתחרט?

אמא של דליה
איציק מתחרטת
שנייה אחרי
לידתה


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/1/04 16:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רביד ניימנד

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה