|
אי-אפשר להוציא את הדם
הוא דבק בבגדים והריח בכלל
החדר ההוא נשאר מיותם
בזיכרון הכל מעורפל
אתה אסיר נמלט
מסתיר ת'ראיות
תיעלם עוד רגע קט
לא תטרח עלי לבכות
תחת זרם המים
הדם לא נעלם
כורע על ברכיים
והדם עדיין שם
ידיך עוד ספוגות
מדמו של הקורבן
מתרוצצות הדאגות
למציאת מחבוא קטן
תמונתך לא מופיעה באף עיתון
במשטרה לא פתחו בחקירה
למרות זאת תמיד בהיכון
לכל צלצול, לכל צרה
מנסה לשכוח את שאירע
לא מבין-אין סיבה לחשש
איש לא יודע מה שקרה
אתה אפילו לא מבוקש
ועוד יעברו שנים
אתה כבר תשכח
את אותו ליל אימים
בו נפלתי בפח
הם לא ידעו שרצחת אותי
עובר כבר לקורבן הבא
תשכח כליל את ליל מותי
ואת קורבן האהבה |
|
|
כולנו קוראות
לחבר של שלי
"הקשית"
כי שלי ספרה לנו
שכשהיא מוצצת לו
והוא גומר -הוא
משמיע נחירות
כאלו שמזכירות
את הרעש בסוף של
המילק-שייק...
צפיחית בדבש
שלעולם לא מוצצת
מהקשיות של
החברות שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.