יושבת שם לבד ובוכה
כמו מלאך שבור
כל כך תמימה
כל כך שבורה
מרימה את הראש, מסיטה קווצת שיער
מגלה עיני קריסטל נוצצות
נוצצות מדמעות
כל כך עייפות, כואבות
מתפללת כל כך חזק
מתפללת שתוכל לשכוח
מתפללת שתוכל לברוח
מכל הכאב הזה
יחד עם הדמעות נוזלת גם התקווה
מסביבה מפוזרים רסיסים
רסיסי זכרונות
רסיסי חלומות שפעם היו לה
רסיסי נשמה שפעם צחקה ועכשיו שוכבת שם שבורה
רסיסי הלב שפעם כל כך חזק ועכשיו איבד כל סיבה לפעום
מנסה לקום
כל כך רוצה לרוץ, לא חשוב לאן רק רחוק מהכאב
אבל נופלת חזרה
כל כך בודדה
כל כך צעירה
וכבר מתה מבפנים
יושבת לבד ובוכה... |
