לדה חן / אופוריה |
מהולות בטיפות אלכוהול
שסחררו את ראשנו
עד מצב של ערפול מרוב שמחה
לא חשבתי
לא חשבת אתה
לא יותר מידי
שביל אחד
נסלל על פי רצוננו
כנדמה שעולם ומלואו היה לנו
נתון לרגלינו
לרצות
לעשות
להסתכן
לאהוב
כשיכרון חושים
בלילות קודרים
היית בי
בתוכי
נטמעת
ואחר בוקר זוהר
פתאום תובנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|