את הביצה הראשונה הטלתי בגיל שבע. הייתי בדרכי הביתה מבית
הספר, והתעכבתי ליד חנות הפרחים של איציק בעודי מחפש תוספת
ראויה לאוסף הקקטוסים שלי שבאותם ימים הגיע לשיאו, כחמישה
קקטוסים שונים. התלבטתי בין קקטוס קישקשתאי לבין קקטוס אחר עם
שערות לבנות הדומות מעט לסביון, כאשר לפתע הרגשתי לחץ מוזר
מאוד באזור אגן הירכיים. זה לא הלחץ שמרגישים שצריכים לשרותים
וזה גם ממש לא דומה לעצירות. זה לחץ מיוחד כזה, קהה.

בכל מקרה, רצתי מיד הביתה ונכנסתי לשירותים.

בדרך כלל, מה שקורה, זה שחלקיקי המזון אותם הגוף צריך נאספים
ע"י מערכת העיכול בשלביה השונים ומועברים לאיברי הגוף הזקוקים
להם. שיירי התהליך הזה עושים את דרכם למעים ומשם, בדרכים
הידועות לכולם, למכון לטיהור השפכים.

יהיה זה מיותר לציין שכאשר שיירי מערכת העיכול שלי לא היו אלה
שכיכבו באסלת ביתנו באותו יום, הייתי מופתע. למעשה, הייתי כל
כך נרגש ונסער עד שטבלתי את ידי בתוך מימי האסלה הקרירים
ושלפתי את מה שהתברר כביצה. שלא תבינו לא נכון, בדרך כלל אני
לא נוהג לבחון את תוצרי הלוואי של גופי בכזאת תעוזה, אבל לא כל
יום מטילים ביצה.

מאז, כל יום בערך בשתיים בצהריים אני מטיל ביצה. בדרך כלל זו
ביצה מספר 2 של תנובה, אבל אם אני ממש חולה גם ביצה 3 יכולה
לבצבץ לה מעכוזי, ופעם אחת שהייתי בכיתה ז' נפלתי מהאופנייים
ולמחרת הטלתי ביצה אורגנית מתרנגולות המסתובבות חופשיות, בלי
חותמת.

לצערי הרב, תשתית הביוב באיזור גוש דן שבו אני גר אינה מאפשרת
סילוק אפקטיבי ומהיר של גושים גדולים יחסית וקשיחים. כתוצאה
מקושי זה, נאלצתי לדאוג בעצמי לפינוי הביצים. בחודשיים
הראשונים אחרי שהתחלתי להטיל ביצים שמרתי את תבניות הביצים
הריקות שאמא קנתה במכולת, ומילאתי אותן. כל פעם שהתמלאה התבנית
ירדתי למכולת ושמתי את התבנית ליד כל תבניות הביצים מספר 2 של
תנובה. השגרה הזאת התנהלה לה בנוחות עד כיתה ה' בערך. העיריה
החליטה שצריכים להרחיב את הכביש, על חשבון המכולת. בעל המכולת
איים להצית את עצמו מול בניין העירייה, אך תחנוניו לא עזרו לו,
והמכולת נסגרה מיד למחרת ההלויה. אחרי סגירת המכולת פשוט שמתי
את הביצים במקרר. מוזר שלא חשבתי על זה קודם.

מעניין מה אחותי גדולה הייתה אומרת אם היא הייתה יודעת
שהמקושקשת שהיא אכלה אתמול בערב יצאה לי מהתחת.

בכל מקרה, לא סיפרתי לאף אחד שאני מטיל ביצים עד הטיול השנתי
של כיתה ח'. זה לא נראה לי חריג במיוחד עד אז, כי בסך הכל, יש
הרבה דברים שכולם עושים ולא מספרים אחד לשני עליהם, לא ? באופן
כללי, הסכמתי ביני לבין עצמי שלהטיל ביצים זה נורמלי לחלוטין
ויש הרבה אנשים שעושים את זה.

בטיול השנתי של כיתה ח' נסענו לכנרת. בדרך, בערך בשתיים
בצהריים, עצרנו בצומת גולני בשביל לאכול. נכנסתי לשירותים
במקדונלדס במטרה להטיל את הביצה היומית. הכל התנהל כשורה עד
שיצאתי מהשירותים עם הביצה בידי. כפי שהתברר מאוחר יותר,
נכנסתי בטעות לשירותי הבנות, ולכן אין טעם להתפלא שמי שחיכתה
לי בעודי יוצא מהשירותים עם הביצה בידי היא טובה קרייף, המורה
המעצבנת לביולוגיה.

ילד בכיתה ח', בשירותי בנות, בטיול שנתי, עם ביצה ביד. תחשבו
על זה קצת ואם אתם זקנים רווקים שונאי ילדים כמו טובה קרייף
תגיעו לאותה מסקנה פשוטה -  אני מסוכן לציבור ויש לבודד אותי
ככל הניתן במשך היומיים של הטיול השנתי של כיתה ח'.

ביום השני, כעונש, נשארתי בתוך האוטובוס בזמן שכל הכיתה יצאה
למסלול. טובה קרייף לקחה על עצמה את האחריות הכבדה לשמור על
עבדכם הנאמן אך המסוכן. הגיעה השעה שתיים ונאלצתי להטיל את
ביצתי. אני באוטובוס, עם הנהג הנוחר ועם טובה קרייף שקוראת
עיתון נשים. לא נראה כאילו היה צ'אנס שיתנו לי לצאת מהאוטובוס,
בטח לא באמצע הכתבה על שמירת הגזרה בעזרת צנצנת רסק גזר ושלוש
כוסות מים מינרלים. נאלצתי לעשות את דרכי לאחורי האוטובוס
ולהטיל את הביצה שם. כשחזרתי השתדלתי להחביא את הביצה ככל
שניתן מאחורי הגב. אבל בדיוק כמו שאני ניחנתי בכישורי הטלת
ביצים, טובה קרייף ניחנה ברשע בלתי מסויג שאילץ אותה לבדוק מה
היה לי ביד. היא לא ממש שמחה שהיא ראתה שאני מנסה לארוב לה
ולתקוף אותה באכזריות לא אנושית בעזרת ביצה.

כשאמא שלי באה לאסוף אותי מטבריה, התקשיתי לחשוב על תירוצים,
אז סיפרתי את האמת. אמא שלי צחקה ואמרה לי שזה מאוד יצירתי
מצידי, אבל שפעם הבאה אני אשתדל לא להטיל ביצים ליד המורה טובה
כי עושה רושם שזה מטריד אותה.

למחרת, בארוחת צהריים, אמא שלי סיפרה לאבא ולאחותי הגדולה על
היצירתיות שלי. אחותי הגדולה ממש ממש צחקה עלי ואמרה לי שאני
ממש מטומטם ושהיא לא הייתה כזאת מטומטמת שהיא הייתה בגילי. ממש
ממש התעצבנתי. הוצאתי ביצה מהתחת וזרקתי לה על הראש.