ולפעמים בין הטיפות
הם מהלכים איתי ליד
ולפעמים כשנדמה לי
הם גם אוחזים לי את היד.
ורק את חסרה שם .
מדמיינת את נפשך
בין הצללים שעל הקיר
ורק את בורחת
כשכבר כמעט הצלחתי
גם אותך קצת להכיר.
אז יום חורפי אחד
החלטתי אותך להחזיק קרוב
ואת מה שאת מסמלת עבורי
הסכמתי קצת לכאוב.
עט אומנותי דוקר,
את מה שאת עבורי צייר,
ואת האומץ שלימדת אותי
לשאוב מתוך לבי
ואת הזרקור הרך
שהארת על דרכי
את הכוח ואת האהבה
את כולם הנצחתי על הגב
בצורה של פיה טובה...
. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.