יעקוב ואני מטפסים על עצים
ביערות-האז שהוא נוטע בי:
הוא מוריד משם עלה איכותי במיוחד
ומשמיע דרכו צליל משובח.
אני אומרת שהוא חצוצרן.

יעקב נכנס אל תוך הסבך ואומר לי
ללכת מסביב,
גם הוא יודע שנכתבנו בספרים שונים לגמרי,
בזמנים שונים ובארצות רחוקות זו מזו.
גם הוא יודע שהספר שאכתוב עליו
יכתב בפיילוט שחור ובכל זאת
אני נועצת בכל בוקר בכיס החולצה
את שני העטים שהוא נתן לי.

כשהוא על העץ אני רוצה לצלם את
הילד היפה ביותר בעולם
ויודעת שגם אם אשתמש בסרט צבעוני
התמונה תצא שחור-לבן.