יעל שילה / שיר טרומצבאי |
בסתיו של תשעים ושמונה
נולדתי עוד.
הריתי אותך בביתי,
ילדתי אותך
והרי את איתי.
בחורף של אלפיים ואחת אני
שוכבת מרוסקת איברים ונזכרת,
שבאביב הקרוב אמות לראשונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|