|
היא חיכתה לו בסמטה
בין חושך ודממה
ציפתה שיבוא,
כ"כ רצתה ששוב יחזור לחבקה
כמו שנהג לעשות בעבר
היא חיכתה לו שמה בסמטה
צפתה וכ"כ התאכזבה
הוא לא בא
הוא לא בא לחבקה כמו שנהג לעשות בעבר
והיא בכתה לו בסמטה |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.