גלית ליברמן / כשאלהים ברא את הנפש |
אני עצובה בלי סיבה מיוחדת
השמש זורחת, הציפורים מצייצות
אני חושבת על שמיים קודרים
עכשיו אביב והפרחים פורחים
אני מתגעגעת לברקים ולרעמים
אנשים מחייכים, שמחים ורוקדים
אני מיואשת כי כבר אין לי חיים
שיהיה שלום ואחווה זה סגנון החלומות
והחלום שלי זה למות בקרוב
אין סיבה מוצדקת לעצבות
אבל
כשאלוהים ברא את הנפש
הוא לא התחשב בי
ובעוד הרבה אנשים
שהם במצב שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|