|
ראי מה גרמת.
חשפת בפני חסרונות
הטבועים בי.
הצבתני למול
תהום הנשייה
של הספק,
כנגד מראת הגיונות.
גרמת לי לחשוב
ולהכיר בהיותי חסר
גרמת לי להכיר במושג -
מושלם.
הקמת לתחייה את האל.
בחושבי אני מעניק קיום.
לי
לך
לכל הסובב אותנו.
בחושבי לוחש אני
לך -
מילות אהבה -
את שירתו החרישית של היקום.
בחושבי
נעות הספארות של תלמי
סביב אמונותיו התפלות של אריסטו,
ואלוהים מטיל קוביה.
משוואותיהם של אינשטיין וניוטון
קורמות עור בשר וגיד.
בחושבי אני מקים את העבר לתחייה,
וממיתו,
בחושבי
מיילד אני את העתיד.
בחושבי
המטר מכה
והמלקוש מלטף,
העונות רוקדות ואלס
החיטה מזהיבה
והזמן מביט מנגד
וחולף.
ואנו סובבים את השמש,
והלבנה אותנו
ואני אותך.
בחושבי מחייה אני את אמש.
ואת דמותך.
בחושבי אני מחייה
את הכאב ואת המוות
את הצער והיגון.
מחי עינייך מדמעה.
בחושבי מעניק אני
לעולם את מתנות הבחירה והרצון,
ובעשותי כן נוטע אני
את שורשי האהבה.
ראי מה גרמת.
(לא התכוונת אהה? מה, לא ידעת שאת כזאת מוכשרת?)
"אני חושב משמע אני קיים" - דקארט
"טיעון הקוגיטו הוא אמיתי אם וכאשר, ורק אם וכאשר, מישהו
חושבו בפועל." |
|
|
"בוינק, בוינק,
הלא בוינק טוינג
הוא,
הלא נקפצה הלוך
ושוב,
בוינק"
חרגול עומד על
עלה ומנסה
להרשים חרגולות
אינטלקטואליות
בבקיאותו בשירה
בוינק-מודרנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.